עיקר הטיול היום היה לבית הכנסת “הגדול” ואני בכוונה משתמש במרכאות כי המקום היה פצפון ולקתדרלה. בדרך הספקנו גם לעבור ב – Casa Milla וב – Casa Balto. בתכנון הטיול שלנו ידענו מראש שבימים שבת וראשון מוצגת בכיכר Sant Josep Oriol תערוכת ציורים ויצירות אומנות שונות ע”י אומנים מקומיים. חייב לציין שהתרשמנו מאוד מהציורים שהיו מקסימים ותיארו בהמון היבטים את היופי של ברצלונה (הרבה מהדברים הספקנו לראות כבר עד עכשיו ולכן כל כך התלהבנו). לצערי תמונות לא צילמנו כדי לא לפגוע באומנים. לאחר סיבוב קל בתערוכה וביקור בחנות מזכרות שלאחריו פשוט ברחנו משם כי המחירים שם למזכרות היו בשמיים (הגיעו גם ל 40 יורו) המשכנו לכיוון בית הכנסת. לאחר הליכה בסמטאות הצרות מצאנו אותוף חבוי בתחילת רחוב. צריך לראות כדי להאמין, הכניסה אליו היא חור קטן בקיר שצריך להתכופף כדי להיכנס דרכו. אם לא היה בכניסה תלוי שלט “שלום” לא היינו מזהים בחיים שמדובר בבית כנסת. הגענו בדיוק בזמן להסבר של כרבע שעה על בית הכנסת ועל ההיסטוריה שלו. לאחר ההסבר התחלנו לעבור על המייצגים. היו דברים מעניינים כמו ספר תורה שנקנה בשוק פשפשים ממרוקו שהיה בן כמה מאות שנים ונראה במצב דיי טוב, מנורות ישנות, ספרי תפילה וכד’. נחמד להתחבר טיפה לשורשים היהודים ולראות מה היה לאנשים פעם. משם המשכנו במרץ לכיוון הקתדרלה. בדרך מצאנו את עצמנו בבניין העירייה שהיה ממש מפואר וגדול. כשהגענו למקום החלו להגיע כוחות משטרה והרבה אנשים נאספו סביב המבנה, בהתחלה חשבנו שמדובר בהפגנה אבל אין סיכוי כי האנשים היו לבושים כאילו באו לחתונה. חח האבסורד היה כששאלנו כמה אנשים מה קורה שם אף אחד לא ידע, סתם אנשים עומדים… המשכנו משם במעלה הרחוב עד שהגענו ל – Placa Nova. בדיוק כשהגענו פינו את האנשים מהקתדרלה. לקתדרלה ניתן להיכנס החינם אבל החל מהשעה 13:15 הכניסה למבנה עולה 6 יורו. אנחנו הגענו ב 13:00 בדיוק כשפינו את כל הנשים כדי לגבות כסף מאלה שרוצים להיכנס. האמת שהיה שווה לשלם את הכסף כיוון שהכרטיס שקנינו כלל כניסה למוזיאון בתוך הקתדרלה שבו הציגו ציורים וכלים ישנים מזהב. גם שם אסרו על הצילום. הכרטיס כלל בנוסף גם עלייה לגג הקתדרלה, משם ניתן לראות נוף יפה ולהצטלם על רקע המגדלים של הקתדרלה. ירדנו חזרה למטה לאולם המרכזי, צילמנו מיצגים שהיו נראים לנו יפים ומצאנו בחצר של הקתדרלה בית גידול לאווזים. לא יודע איך הם קשורים לדת ולנצרות בכלל אבל זרמנו עם זה כי הם היו חמודים חחח. יצאנו מהקתדרלה, תקף אותנו רעב אז עצרנו למנת בולונז עם סנגריה (למי שלא מכיר מדובר ביין מהול בליקר עם לימונים והרבה קרח). פעם ראשונה שאנחנו טועמים את המשקה, סה”כ נחמד, המנה הייתה מעולה :). הולכים והולכים הגענו לכיכר קטלוניה שהיא כיכר דיי גדולה בברצלונה, מזרקה ופסלים כיאה לכיכר (לא התלהבנו מאחר וראינו את מזרקת הקסם שאין מזרקה שתשתווה לה) והמשכנו לכיוון קאסה בלטו כי לפי המפה הבנו שהוא קרוב. ראינו את הבניין מבחוץ, נראה מיוחד אבל לפי התמונות שהציגו בחוץ הכניסה לא משכה אותנו יותר מדיי והמשכנו הלאה לכיוון קאסה מילה. לצערי בקאסה מילה שמו פרגוד על רוב החלק החיצוני של הבניין עקב שיפוצים מה שמאוד הוריד את החשק להיכנס אליו. לאחר התלבטויות החלטנו שעושים אחורה פנה והתחלנו לחזור לכיוון המלון. האמת שנרדמנו וקמנו דיי מאוחר (סביב תשע וחצי בערך) אבל החלטנו שחייבים לצאת כי בכל זאת, הלילה האחרון בברצלונה. עצרנו על השדרה במסעדה. אני הזמנתי פלטת פירות ים שכללה חסילונים, סרטנים, אורז, עוף ובקיצור מכל הבא ליד (מאוד מאוד משביע). מריה לא הלכה איתי כל כך רחוק והלכה על פיצה עם פפרוני (שתי המנות היו מאוד מוצלחות). משם פעם ראשונה הגענו לפאב שכונתי ששמו Manchester. מקום ששומעים בו מוזיקה משנות השמונים – אואזיס וכד’ וצפוף מאוד מאוד מאוד. הצלחנו לתפוס שולחן שבדיוק התפנה. התנהלות המקום עובדת קצת שונה מהארץ. אין מלצרית או משהו כזה. פשוט תופסים שולחן, ניגשים לברמן ומזמינים בירה. משלמים על המקום בלי חשבון שלדעתי הרבה יותר נוח. בירה זולה, חצי ליטר ב 15 שקל בערך. היה טעים ואווירה טובה. התחלנו לחזור לכיוון המלון, חייב לציין שבלילה הסמטאות מאוד מבלבלות וגאה בנו שהצלחנו למצוא את הדרך דיי בקלות, אני מריה והמפה :).
lionmaria 